שלום, בימים אלו מתבצע רישום לגנים לשנה הבאה. אנו טרודות אחר מציאת "הגן המושלם" עבור ילדינו, אם קיים כזה, לנוכח תחושתינו שאף גן לא יהיה מספיק טוב לילדינו, אלא אם היה בגן בו אנו מגננות. תחושה זו, על אף כמה שהיא נשמעת מתנשאת, אנו מאמינות כי כל גננת חשה זו בסתר ליבה. אין ספק שלהיות גננת לילדיך אינו הדבר הנכון, האידיאלי, אך זו משאלת לב לדעת שהילד שלך נמצא בידיים לא פחות טובות משלך ומכאן הגענו לדילמה היכן לרשום את ילדינו.
לאחר חיפוש האוצר, נמצאה תיבה שאנו מאמינות כי טומנת בחובה שלל אוצרות, מלאי רגש, חום, אהבה, הפתעות, מטבעות שוקולד אשר היינו רוצים שילדינו יטעמו וייחשפו כל פעם לשקית אחרת הנמצאת בתיבה זו. אין מתנות בחינם!!
התיבה נמצאה בקרבת מקום למקום עבודתנו. קרי, משפחות הילדים אשר יכללו בגן הנבחר, משתייכות (חלקן כמובן כרגע, וחלקן בעתיד) לגן בו אנו עובדות (חשוב לציין כי אנו עובדות באותו גן, בשתי קבוצות נפרדות). הדילמה אשר עולה מתוך עניין זה היא האם לרשום אותם לגן זה או לוותר על התיבה, ולחפש במקום מרוחק יותר, גם אם יהיה פחות טוב, וכל זאת על מנת להימנע משפיטת ילדינו בעקבות שפיטת עבודתנו כגננות. אנו חוששות כי ילדינו יצטרכו לחוות התמודדויות חברתיות בעקבות עבודת אימן. לדוגמה, אם ארעה סיטואציה בה עמדנו בפני חילוקי דעות אל מול הורה בגננו, ייתכן והעניין ישפיע על חברות הילדים שלנו בגן בו הם נמצאים. כלומר, עם ילדינו יהיו חברים בגן, לא יהיה עידוד מצד ההורים להפגיש ביניהם אחה"צ ובכך לעבודתנו ישנה השפעה על תהליכי חברות של ילדינו. לא רק זאת, כי באירועים חברתיים שמתקיימים בגן, עלולים להיווצר מצבים לא נעימים ומתחים אשר אין להם מקום בחיינו הפרטיים.
אין ספק כי ישנם הורים אשר ידעו לעשות ההפרדה, ועל אחת כמה וכמה עלינו לדעת לעשות זאת גם כן.
נראה כי הילד שלנו משלפ את המחיר בכל מקרה. השאלה האם יהיה בגן פחות טוב, לדעתנו, אך יהיה כלוח חלק או לחילופין יהיה בגן אשר אנו מאמינות כי טוב יותר, אך עלול להיקלע לסיטואציות שאינן קשורות לאישיותו אלא להוריו.
נשמח לדעתכן....מה אתן הייתן בוחרות לעשות? האם חיפוש מקופם עבודה חדש ישיג את התוצאה הרצויה?
הדרדסיות
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)

נשוא שהתעורר אצל כל אחת מאיתנו בשלב שבו הילדים היו בגיל הגן.. דילמה שיש בה התלבטויות אך הילד הפרטי שלנו לא צריך לעבור לגן אחר רק בשל העיסוק המקצועי של אימו.. ולכן רצוי להשאירו בסביבה הטבעית עם חבריו ולשים גבולות ברורית לכל הנוגעים בדבר... ולגבי הלב שנצבט לנו כאשר אנו מחמיצות רגעים מיוחדים שהיינו רוצות להיות איתם ככל ההורים.... כנראה שמחוסר ביררה... הורגלנו שיש ארועים שלא נחווה עימם ורק האבות... של ילדינו ילוו אותם בארועים שכאלו... ואם השנים מתרגלים לכך...
השבמחקהמשיכו להעלות התלבטויות ... דילמות שנוגעות לכולנו בשל המקצוע... בהצלחה
נשוא שהתעורר אצל כל אחת מאיתנו בשלב שבו הילדים היו בגיל הגן.. דילמה שיש בה התלבטויות אך הילד הפרטי שלנו לא צריך לעבור לגן אחר רק בשל העיסוק המקצועי של אימו.. ולכן רצוי להשאירו בסביבה הטבעית עם חבריו ולשים גבולות ברורית לכל הנוגעים בדבר... ולגבי הלב שנצבט לנו כאשר אנו מחמיצות רגעים מיוחדים שהיינו רוצות להיות איתם ככל ההורים.... כנראה שמחוסר ביררה... הורגלנו שיש ארועים שלא נחווה עימם ורק האבות... של ילדינו ילוו אותם בארועים שכאלו... ואם השנים מתרגלים לכך...
השבמחקהמשיכו להעלות התלבטויות ... דילמות שנוגעות לכולנו בשל המקצוע... בהצלחה
היי דרדסיות
השבמחקכבלוגרית חדשה, הגבתי במלוא ההתלהבות לפוסט שלכן- אבל לא במקום הנכון...
אני מאוד מקווה שתבינו ותקפצו רגע לאחור לפוסט הקודם שם "מחכה" לכן תגובתי האישית לפוסט הנ"ל.
טעויות של מתחילים, זה חלק מהעניין.
בברכה אפרת